הוצאת דברים מהקשרם


רבים מתלוננים כי דבריהם, כפי שבאו לידי ביטוי בעיתון,  הוצאו מהקשרם.

איך להימנע מכך שיצטטו אותך באופן מעוות: 
- קודם כל תשתף פעולה ואל תתחמק מהתקשורת 
- אל תדבר עם עיתונאים סתם כך. עשה זאת באמצעות מתווך ( דובר, איש יחסי ציבור, יועץ תקשורת).
- לעולם אל תדברי אוף דה רקורד. 
- אם עיתונאי מתקשר, אל תדבר איתו מיד. נתק את השיחה, תתכונן ואחר תתראיין.
- אל תהיי ספונטנית... 
- אם יש אפשרות להעביר חומר כתוב לצורך תגובה- עדיף. 
- בכלל, לפעמים עדיף לשתוק. שתיקה משדרת עוצמה וחוסכת מבוכה.
 
גישת "דוד לוי" 
פנה אלי לקוח לאחר שפורסמה בעיתון ידיעה הנוגעת לתביעה שהגיש ובידיעה ניתנה זכות תגובה לנתבע. 
התובע כמובן התרעם והצעתי לו להביע את התרעומת בפני עורכי העיתון. הכלל הוא שאם אתה כועס מספיק ואתה מראה להם שנפגעת, הם ירגישו מחויבים לפצות אותך. 
לא צריך לאיים בצעדים כאלה או אחרים אלא לתת להם להבין שהם פישלו כאן ולכן הם חייבים לפצות אותך. 
דרכי הפיצוי מגוונות ותלויות בנסיבות העניין, אולם רצוי להיעזר במשרד יחסי ציבור שיש לו פעילות מול אותם אמצעי תקשורת.
 

נשמח לעמוד לשירותכם בכל עת

צור קשר
ניהול מצבי משבר

ניהול מצבי משבר


אנחנו כאן לנהל עבורכם קמפיינים ומשברים תקשורתיים

ארגונים רבים הנקלעים למצבי משבר נוהגים להכניס מהר את ראשם לחול בתקווה שהסופה תעבור והחול לא יכנס להם לעיניים וחושבים שהם יכולים לעבור את המשבר ללא יעוץ תקשורת או איש יחסי ציבור

אלא שכאשר הם מוציאים את הראש בחושבם לתומם שהסופה חלפה, הם מגלים שהסביבה המוכרת להם נעלמה גם היא והם נותרו מרוטי נוצות. 
במציאות שכזו שיקום הארגון שקולה לעיתים להקמתו מחדש. 
רמדיה, אמית, HP , טיב טעם נציב שירות המדינה וכו'... הם דוגמאות מוכרות לחברות שהתמודדו באופן שונה עם המשבר שפקד אותם מן ההיבט של ניהול מצבם המשברי בתקשורת. 
במקרים מסוימים נמצא שהארגון שיקר, במקרים אחרים שיתף הארגון פעולה והיכה מיד על חטא ובמקרים אחרים פשוט טמן את הראש בחול. 
כמו במקרה של רמדיה, ניתן לראות כי המשבר שפקד את החברה בעקרבות פרשת הפורמולות, הביא לא רק לחיסול החברה אלא אף לחיסול המותג. 
במקרה של טיב טעם, המותג אמנם לא נפגע בטווח הארוך בזכות העובדה שהחברה מיהרה להתנצל בפני לקוחותיה ולקחת אחריות, אולם בטווח הקצר נפגעו רווחיה והדימוי האיכותי שנהנתה ממנו עד כה. 
מקרה נציב שירות המדינה הוא דוגמא לשימוש יתר בתקשורת. הנציב בחר לתקוף את המבקר בכל הכלים שעמדו לרשותו וניהל נגדו מערכה תקשורתית אישית כשהוא מערב אפילו את משפחתו. אין לי כלים מדעיים לבדוק את זה, אולם תחושתי היא כי שימוש היתר בתקשורת אמנם הצליח ללכלך גם את מוסד המבקר אולם, מעמדו של הנציב, דימוי הנקי ואופיו נפגעו מאד. דווקא הפרסונליזציה של הפרשה פגעה יותר בנציב, מאשר אילו היה מנהל את המשבר בצורה מקצועית. 
 
לניהול מצבי משבר בתקשורת היבטים רבים התלויים במשתנים שונים ולעיתים דורשים אף שימוש במחקרי דעת קהל. לעיתים הטקטיקה הנכונה תהיה ליצור ספינים או ליזום התקפות על היריב כדי להסיט את תשומת הלב ממך או להעביר את הדיון למגרש של היריב, אולם יש לעשות את הדבר בצורה מושכלת. קמפיין שלילי של יחסי ציבור, יכול להיות יעיל אבל גם הרסני מאד. 
מכל העולה לעיל מתבקשת מסקנה פשוטה אחת: שיתוף פעולה עם התקשורת קריטי לניהול משבר ולהתנהלות של ארגון שמבקש למצב את עצמו. 
טועים מנהלי ארגונים אם הם חושבים שחוסר שיתוף פעולה עם התקשורת ואי ניהול מדיניות של יחסי ציבור, יניב תוצאות חיוביות עבורם או יחליש את המוטיבציה מצד התקשורת לסקר. 
ההיפך הוא הנכון, חוסר שיתוף פעולה יגביר את התחושה שלארגון יש מה להסתיר או שיש דברים בגו (בהאשמות). 
חוסר שיתוף פעולה יאפשר ליריבים ולתקשורת להעמיד בפני הציבור צד אחד של המטבע מבלי צורך ללאיזון. 
חוסר שיתוף פעולה מעורר אנטגוניזם. 
מן הצד השני, שיתוף פעולה נבון ושימוש נבון ביחסי ציבור מושכל יכול למזער נזקים בצורה משמעותית, לסובב את תשומת הלב הציוברית ולהסיט את הדיון למקומות נוחים יותר לארגון המצוי במשבר. 
שיתוף פעולה עם התקשורת יכול להביא ליצירת סימפטיה כלפי הארגון או ראשיו. 
שיתוף פעולה עשוי להכהות במידה מסוימת את עצמת הטיעון של היריב.
שיתוף פעולה יאזן את הטיית הלב של העיתונאי. 
לסיכום, "איך לשתף פעולה" עם התקשורת היא שאלה מורכבת שאין להקל בה ראש מבחינה אסטרטגית. 
תקשורת יכולה "להרים" ארגון אבל גם "להרוג אותו" ולכן יש צורך ביועץ תקשורת מנוסה ולעיתים אף בשימוש בכלים מקצועיים לניהול משברים.
 

נשמח לעמוד לשירותכם בכל עת

צור קשר