האם רומן חולף בשנות ה 20, חברות בלשון העם, יכול לסבך אתכם כלכלית?
האם בן הזוג עימו יצאתם פרק זמן מסוים ואף חלקתם קורת גג לפרק זמן מסוים, יכול לדרוש להכיר בכם כידועים בציבור?
בית המשפט לענייני משפחה נדרש לפסוק בתביעה שהגישה בחורה לחייב אדם שעימו גרה כשנתיים לשלם לה סכום של 3.5 מיליון שקלים. לטענת הבחורה, מחודש יוני 2014 ועד לחודש יולי 2018 היו הצדדים ידועים בציבור. היא אף סיפרה כי הם החלו לגור יחדיו בחודש אוקטובר 2016, אך נפרדו בשל קשיים זמניים בזוגיות במרץ 2017. לדבריה, הם חזרו לגור יחדיו ביוני 2017 ושבו ונפרדו ביולי 2018. עוד היא מספרת, כי בהסכם בעל פה (שנחתם בנשיקה) העניק לה הנתבע 70 מטבעות ביטקוין, ובנוסף 20% מהון מניות של חברה זרה ומפירות ההון, כפועל יוצא מהיותה ידועה בציבור וכוונת שיתוף בזכויות הנתבע בחברה.
השופט ציין כי אין ראיה או הסכם ממשיים בנוגע לסיכום כביכול שהתובעת תקבל אחוזים מהחברה. באשר לסוגיית המגורים המשותפים קבע השופט ארז שני כי זו משפיעה על הקביעה האם מדובר על 'ידועים בציבור'. השופט ציין כי על 5 חודשי מגורים משותפים "קשה לומר כי מדובר בתקופת מגורים משמעותית או ארוכה".
לגבי טיבה של מערכת היחסים הרומנטית בין השניים נכתב בפסק הדין כי "יש לראות כי בני הזוג עברו את שלב ה"ניסיון", וכי הם גמרו בדעתם למסד את הקשר ביניהם ולמעשה להתקשר האחד עם השני במערכת של חובות וזכויות של דיני הנישואין והגירושין, הן במהלך חייהם המשותפים והן לעת פירוקם. לדברי השופט, יש צורך לחדד את האבחנה בין בני זוג 'חברים' במובן הרגיל והמקובל, לבין בני זוג החיים כנשואים לכל דבר ועניין, על כל המשתמע מכך. בנוסף, הוא מציין כי " יש להיזהר מאד מלהטיל על בני זוג שחברו לחיות בזוגיות (רצופת אהבה ככל שתהיה) ללא כוונה ליצור מחויבות משפטית הדומה לקשר נישואין, תוצאות משפטיות מרחיקות לכת". מי שהחלו בחיים משותפים כידועים בציבור, לא ייחשבו כמי שביקשו לשתף נכסים זה לזו, ככל שהדבר נוגע לשלב הראשון של תחילת החיים המשותפים. עוד הוא הוסיף, כי כשמדובר בבני זוג המקיימים חיים בצוותא מבלי שמיסדו את הקשר ביניהם מתוך בחירה – ולא בשל היותם מנועים מלהינשא – עובדה זו כשלעצמה עשויה לשלול כוונת שיתוף בנכסים. אי לכך, היות והצדדים בחרו שלא לעגן את החיים המשותפים באקט פורמלי של נישואין, יש בכך כדי להצביע על בחירה להימנע מהמחויבות שטבועה במוסד הנישואין, על השלכותיה הכלכליות והרכושיות.
לגבי שאר ההבטחות, על כך נכתב בפסק הדין כי "גם אם ליהג הנתבע ואמר "אני אכניס אותך לחברה", אין בכך מאומה לצורך הוכחת קיום הסכם ממש".
תביעתה נדחתה והיא חויבה בנוסף לשלם הוצאות משפט בסך 85 אלף שקלים
עו"ד רפי שדמי, מומחה לדיני משפחה:
בישראל קיימים 4 סטאטוסים מוכרים לפי חוק- רווק, נשוי, גרוש ואלמן.
לאורך השנים הוכרו מצבים של מעין מעמד המוכר כ"ידוע/ה בציבור כבעלה/ כאשתו" כמו למשל בחוק הירושה ומאז שהוקם בית המשפט לענייני משפחה ניתן לאשר הסכם לחיים משותפים בין זוגות.
הסכם זה שנקרא הסכם לחיים משותפים מתווה את דרך ניהול החיים המשותפים, היקף הרכוש המשותף או הנפרד ומעריך את הזכויות והחובות ההדדיים בין המתקשרים בהסכם זה.
על מנת לקבל פסק דין המצהיר כי זוגות אלה נחשבים ידועים בציבור, יש להוכיח בראיות ברורות את כוונת השיתוף והרצון הבלתי מותנה לחלוק ברכוש וכולי. ולכן יש לעבור מבחנים שהפסיקה מחמירה עימם. לא מדובר ברשימה סגורה אלא בודקים כל מקרה לגופו ולפי נסיבותיו.
במקרים רבים קשה להוכיח בהיעדר הסכם את כוונת השיתוף הנדרשת להענקת מעין מעמד של ידוע/ה בציבור.
לדברי עו"ד שדמי, דומה כי המגמה לאחרונה בבית המשפט העליון ועתה גם במסגרת פסק דינו המקיף של השופט שני, היא לבחון היטב את מערכת היחסים שנרקמה בין הצדדים ונסיבותיה לרבות, אך לא רק ניהול משק בית משותף, משך הזמן שחלף, חשבון בנק משותף ועוד. במילים אחרות, כוונת השיתוף חייבת להיות מוכחת. יתכן שבתוך כך גם ״מסתתרת״ הנטיה שלא לעודד יחסי חברות שממנה יניח מי מהצדדים שככזו נוצרת התחייבות ממונית.
הנלמד והמוסק מכך הוא שיש לערוך הסכם לחיים משותפים ולהגישו לאישור בית המשפט לענייני משפחה.
עו"ד רפי שדמי מסביר כי אפשר גם לציין מהם ״גבולות הגזרה״ ומה נזקף למי מהמתקשרים וזאת בהתאמה לזכותו של כל צד בעורכו צוואה, לצוות את שייעשה ברכושו, באותו פלח ברכוש הנזקף לו לאחר אריכות ימיו למי שיזכה בעזבונו.
https://finance.walla.co.il/item/3670727
+++
ייעוץ תקשורת לעורכי דין – כך תגדילו את הסיכויים לפרסם את האייטם שלכם
לסיכום, כמשרד שעוסק מזה 15 שנים ב יחסי ציבור למשרדי עורכי דין, חשוב לנו לחדד כי מערכת יחסים עם עיתונאים מבוססת על אמון, מתוך הכרה בעובדה כי זמנם קצר – מה שמכריח אתכם להיות ענייניים ואמינים. אל תבזבזו את זמנם ולבטח אל תשרטטו בפניהם מציאות לא מדויקת.