בחודש מאי 2017 פרסמה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין הנחיות והחלטות שהתקבלו בועדת הייעוץ לענייני פרסומת.
אמנם לשכת עורכי הדין מפגרת במספר שנים אחר המציאות המשתנה ואמנם מרבית חבריה עוברים בצורה זו או אחרת על תקנות האתיקה- שהרי מדובר במעין גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה אולם יש בהן בשורה.
בין היתר אוסרת ועדת האתיקה על תשלום עבור הופעה בטלויזיה או עבור חסות לכנס. הועדה אוסרת שימוש בתמונה של לקוח- מטושטשת או גלויה בפרסומים שיווקיים כפי שהדבר נפוץ היום. אין להשתמש בתואר אקדמי שלא אושר על ידי המועצה להשכלה גבוהה...

להלן ההחלטה כולה שפורסמה באתר לשכת עורכי הדין לאחרונה

• אין מניעה שעורך דין יפתח עמוד פייסבוק לייעוץ משפטי ובו יענה על שאלות הגולשים. על עורך הדין לנטר את הפעילות בעמוד בצורה רציפה וקבועה כדי שתשובות שלא ניתנו על ידו, יימחקו על מנת שלא יהוו בסיס להסתמכות על ידי מי משאר הגולשים אשר יקרא אותן. על עורך הדין המפעיל עמוד שכזה לדאוג לכך שכללי ההתנהגות של הגולשים בעמוד זה הינם ברורים וכי כל הגולשים עומדים בהם (החלטה מספר פרסומת 5/16).

• אין מניעה לציין את התואר עורך דין על גבי לוגו משרד הגישור (החלטה מספר פרסומת 6/16).

• יש טעם לפגם בתשלום עבור הופעה בטלוויזיה, באשר יש בכך כדי להטעות את הצופים לחשוב כאילו עורך הדין המופיע מרואיין בשל כישוריו ולא בשל הסכום ששילם. לאור זאת, אסור לעורך דין להופיע בטלוויזיה תמורת תשלום. תשלום לעניין זה אינו רק בכסף בעבור ההופעה, אלא גם בדרכים עקיפות הנהוגות בטלוויזיה המסחרית, כגון תשלום בעבור צילום ההופעה, בעבור דיסק או דיסק און קי שבו מופיעים הראיונות עמו ובכל דרך אחרת (החלטה מספר פרסומת 7/16).

• חל איסור על עורך דין ליתן חסות לכנס (החלטה מספר פרסומת 8/16).

• חל איסור להפיץ כרטיסי ביקור בתיבות הדואר, לא בסביבת העבודה של עורך הדין ולא במקום אחר. הפצה בדרך זו מהווה שידול לפי סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין (החלטה מספר פרסומת 10/16).

• נוכח העובדה כי עורך הדין אינו שולט על תגובות הגולשים בדף הפייסבוק שלו, אזי ביקורת הגולשים אינה מהווה הפרה של כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001 (החלטה מספר פרסומת 11/16).

• עורך דין המבקש לעשות שימוש בתואר אקדמי שאותו קיבל על ידי מוסד אקדמי שאינו מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, בפרסומי משרדו, יוכל לעשות כן אך ורק לאחר שפנה למועצה להשכלה גבוהה בבקשה לשקילות התואר וקיבל תשובה כי התואר בידיו אכן שקול לתואר מקביל אשר התקבל במוסד המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה. אין בכך כדי לגרוע מהחלטות קודמות שהתקבלו ע"י מוסדות הלשכה וועדותיה (החלטה מספר פרסומת 15/16).

• יצירת תלבושת אחידה עם לוגו המשרד, אותה ילבש צוות המשרד, מהווה הפרה של כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001, ולכן אינה מותרת (החלטה מספר פרסומת 16/16).

• מבחינת כללי האתיקה וכללי הפרסומת החלים על עורך דין, אין מניעה שעורך דין יפרסם באותו מקומון מודעות נפרדות בדבר עיסוקו כעורך דין ובדבר עיסוקו האחר כנוטריון. מאחר שכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת) התשס"א–2001, מתירים לעורך הדין לציין את דבר היותו נוטריון, הרי שמקל וחומר שהוא רשאי לפרסם את דבר היותו נוטריון בפרסום נפרד. עם זאת, על עורך הדין להקפיד שלא יהיה ערבוב בין המודעות, ועל כך שיהיה ברור מהמודעה בדבר שירותי הנוטריון שהוא נותן, כי במודעה זו הוא אינו פונה לציבור בכשירותו כעורך דין, והוא אינו מציע שירותים של עורך דין. אין באמור לעיל להביע דעה על המותר והאסור בפרסומות של נוטריון, ואין בו כדי להתיר דברים שאינם מותרים בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר) התשס"ג–2003 (החלטה מספר פרסומת 20/16).

• לא ניתן לאפשר למתמחה לרשום ליד שמו "עורך דין מתמחה", כיון שמדובר בהטעיה ובפרסומת אסורה שלא הותרה בכלל 3 לכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001. על מנת שלא להטעות, ומאחר שהתואר מתמחה אינו מוסדר בכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), תשס"א-2001, חל איסור הנפקה של כרטיסי ביקור למתמחה (החלטה מספר פרסומת 23/16).

• הוועדה נשאלה, האם ניתן לפרסם משרד עורכי דין על ידי שימוש בחיפוש ADS (חיפוש בעמודי החיפוש ולא לינק ספציפי) וכן האם ניתן לפרסם באמצעות שירות של "גוגל" המכניס תמונה של משרד עורכי הדין יחד עם מפה?

בסעיף 3 (ה) לכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001 נקבע במפורש כי "ניתן לעשות שימוש בתמונות ואיורים גרפיים שאינם פוגעים בכבוד המקצוע”. מאחר שעורך הדין מבקש לפרסם את משרדו יחד עם תמונה של המשרד ודרכי ההגעה אליו, הוועדה סבורה, כי אין מדובר בפגיעה בכבוד המקצוע משכך אינה רואה כל איסור בפרסום מסוג זה (החלטה מספר 24/16).

• עורך הדין הפונה מבקש לפרסם ברשת הצלחותיו המשפטיות וזאת באמצעות העלאת תמונות עם לקוחות כאשר הפנים מטושטשות. דעת הוועדה בעניין זה, היא כי לא ניתן לפרסם תמונות של לקוחות, בין אם הפנים מטושטשות ובין אם הן גלויות. ראה כלל 3(ה) לכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001, האוסר על פרסום המבוקש ושאינו עורך הבחנה בין פנים גלויות לבין פנים מטושטשות (החלטה מספר 26/16).

עד כאן לעת הזו. בלשכת עורכי הדין מתעתדים להגיש לשרת המשפטים עדכון לכללי האתיקה (פרסומת) בעתיד הקרוב.

ובינתיים מוזמנים להתעניין בנוגע למיתוג עורכי דין אצלנו