רוצים לקבל יעוץ חינם?
התקשרו כעת ללא התחייבות
יחסי ציבור בעת משבר

יחסי ציבור בעת משבר

ארגונים רבים הנקלעים למצבי משבר נוהגים להכניס מהר את ראשם לחול בתקווה שהסופה תעבור והחול לא יכנס להם לעיניים אלא שכאשר הם מוציאים את הראש בחושבם לתומם שהסופה חלפה, הם מגלים שהסביבה המוכרת להם נעלמה גם היא והם נותרו מרוטי נוצות. במציאות שכזו שיקום הארגון שקול לעיתים להקמתו מחדש.
ארגונים רבים הנקלעים למצבי משבר נוהגים להכניס מהר את ראשם לחול בתקווה שהסופה תעבור והחול לא יכנס להם לעיניים
אלא שכאשר הם מוציאים את הראש בחושבם לתומם שהסופה חלפה, הם מגלים שהסביבה המוכרת להם נעלמה גם היא והם נותרו מרוטי נוצות.
במציאות שכזו שיקום הארגון שקול לעיתים להקמתו מחדש.
רמדיה, אמית, HP , טיב טעם, תנובה, נציב שירות המדינה וכו'... הם דוגמאות מוכרות לחברות וארגונים שהתמודדו באופן שונה עם המשבר שפקד אותם מן ההיבט של ניהול מצבם המשברי בתקשורת.
במקרים מסוימים נמצא שהארגון שיקר, במקרים אחרים שיתף הארגון פעולה והיכה מיד על חטא ובמקרים אחרים פשוט טמן את הראש בחול.
כמו במקרה של רמדיה, ניתן לראות כי המשבר שפקד את החברה בעקרבות פרשת הפורמולות, הביא לא רק לחיסול החברה אלא אף לחיסול המותג. 
במקרה של טיב טעם, המותג אמנם לא נפגע בטווח הארוך בזכות העובדה שהחברה מיהרה להתנצל בפני לקוחותיה ולקחת אחריות, אולם  בטווח הקצר נפגעו רווחיה והדימוי האיכותי שנהנתה ממנו עד כה.
 
בזמנו הנתגשו מבקר המדינה עם נציב שירות המדינה. מקרה נציב שירות המדינה הוא דוגמא לשימוש יתר בתקשורת. הנציב בחר לתקוף את המבקר בכל הכלים שעמדו לרשותו וניהל נגדו מערכה תקשורתית אישית כשהוא מערב אפילו את משפחתו. אין לי כלים מדעיים לבדוק את זה, אולם תחושתי היא כי שימוש היתר בתקשורת אמנם הצליח ללכלך גם את מוסד המבקר אולם, מעמדו של הנציב, דימוי הנקי ואופיו נפגעו מאד. דווקא הפרסונליזציה של הפרשה פגעה יותר בנציב, מאשר אילו היה מנהל את המשבר בצורה מקצועית. 
לניהול מצבי משבר בתקשורת היבטים רבים התלויים במתנים שונים ולעיתים דורשים אף שימוש במחקרי דעת קהל. לעיתים הטקטיקה הנכונה תהיה ליצור ספינים או ליזום התקפות על היריב כדי להסיט את תשומת הלב ממך או להעביר את הדיון למגרש של היריב, אולם יש לעשות את הדבר בצורה מושכלת. קמפיין שלילי יכול להיות יעיל אבל גם הרסני מאד
מכל העולה לעיל מתבקשת מסקנה פשוטה אחת: 
שיתוף פעולה עם התקשורת קריטי לניהול משבר ולהתנהלות של ארגון שמבקש למצב את עצמו.
טועים מנהלי ארגונים אם הם חושבים שחוסר שיתוף פעולה עם התקשורת יניב תוצאות חיוביות עבורם או יחליש את המוטיבציה מצד התקשורת לסקר.
ההיפך הוא הנכון, חוסר שיתוף פעולה יגביר את התחושה שלארגון יש מה להסתיר או שיש דברים בגו (בהאשמות).
חוסר שיתוף פעולה יאפשר ליריבים ולתקשורת להעמיד בפני הציבור צד אחד של המטבע מבלי צורך ללאיזון.
חוסר שיתוף פעולה מעורר אנטגוניזם.
מן הצד השני, שיתוף פעולה נבון ומושכל יכול למזער נזקים בצורה משמעותית, לסובב את תשומת הלב הציבורית ולהסיט את הדיון למקומות נוחים יותר לארגון המצוי במשבר.
שיתוף פעולה עם התקשורת יכול להביא ליצירת סימפטיה כלפי הארגון או ראשיו.
שיתוף פעולה עשוי להכהות במידה מסוימת את עצמת הטיעון של היריב.
שיתוף פעולה יאזן את הטיית הלב של העיתונאי.
לסיכום, "איך לשתף פעולה" עם התקשורת היא שאלה מורכבת שיש להקל בה ראש מבחינה אסטרטגית.
 
תקשורת יכולה "להרים" ארגון אבל גם "להרוג אותו" ולכן יש צורך ביועץ תקשורת מנוסה ולעיתים אף בשימוש בכלים מקצועיים לניהול משברים.